התחלת הסיור במצפה רמון, ברחבת החניה של הר גמל.
נלך על שפת המצוק לכיוון מערב אל בית ספר שדה הר הנגב.
נרד בשביל היורד אל המכתש דרך הגלישה הטקטונית הגדולה ודרכה אל תחתית המכתש.
נעבור בצמוד לשפכי הבזלת והקרקעות האדומות הצמודות אליהם ונבוא אל אפיק נחל רמון דרך טראסות נחלים קדומות של נחל רמון המונחות על סלעי החול הצבעוניים
של תצורת אינמר מגיל יורה.

אחרי מנוחה קצרה נחצה את נחל רמון ונטפס אל טראסות נחלים גבוהות במיוחד המכילות רכיב גדול של שברים של צור גס ומזוות שמקורו מחוץ למכתש רמון.
נדון בהתפתחות מכתש רמון וברשת הניקוז הקדומה של המכתש ובשינויים שחלו בה על ציר הזמן.
האם ניתן עדיין לאתר, בחלוף השנים, מאיין וכיצד הגיעו מרכיבים אלה אל תוך המכתש?

נחצה את קרקעית מכתש רמון וניכנס אל אפיק נחל עפיפון.
נעבור על פני מחדר מגמטי גדול הבונה את תשתית הנחל וניכנס לביקור אל העפיפון הקדום שנחקר על ידי הארכיאולוג דני נדל מאוניברסיטת חיפה.
לידו נקיים דיון בתופעת עפיפוני המדבר ובתרבויות האדם שהקימו את העפיפונים במדבריות המזרח התיכון.

משם נמשיך בדרכנו אל הקיר הדרומי של המכתש ואל פרצת פיטם.
נתרשם מהעיוות הטקטוני הגדול המלווה את העתק רמון לכל אורך האגף הדרומי של מכתש רמון ונקיים דיון כיצד הנחלים מנצלים את הפרצה הטקטונית לכניסה אל תוך המכתש,
בניגוד להגדרה המקובלת של המכתש כעמק סגור בצוקים מכל עבריו.
וגם נשאל האם מדובר בכניסת נחל נקרות הגדול אל המכתש – כפי שנטען בעבר – או שרק יובל קטן וצדדי הוא שביצע את המלאכה?

בערב, ליד המדורה, נסכם את היום ואת התצפיות שנאספו על מבנה קמר רמון ומכתש רמון המאפשרים לצייר קווים ראשונים לדמותו ולהתפתחותו.

נלון בחניון הלילה של פרצת פיטם.